רותם גור היא סיפור הצלחה יוצא דופן: סיפור של אישה אחת שהצליחה להרים מותג נעליים מדובר ומוערך שכל פשוניסטה מקומית חושקת בו. הדרך שהיא עשתה, כמו גם העובדה שכעת היא מייצרת חלק מהנעליים בטובי המפעלים באיטליה (לצד ייצור מקומי), הם הזדמנות לעמוד על נקודות מפגש שבין יצירה מקומית, טרנדים עולמיים, אומנות הנעליים והדרך השקטה והייחודית שבה בחרה להפיץ אותם לעולם.

הזוהר, הפנטזיה והאיכות שמייצרים במפעל בתל-אביב מדברים כולם בשפה מקומית. ההשראה לבגדים של פרנקפורט מקורה בייחוד של ישראל: חיי הלילה, המשפחה, החברים, הקשיים ושמחת העשייה במפעל. אפילו המוטו “מעוצב ומיוצר בתל אביב” הוא חלק מטביעת היד של המעצבת, ואיתה ננסה להבין מחדש מהו ייצור מקומי, איך מתחרים בשוק רווי ובאופנה מהירה, ומה הן ההשראות המקומיות שממשכיות להפעיל את המותג ואת המעצבת שמאחוריו.

 קולקציית “קריעת העורב” סתיו 2018

דורין מתוך “סיפורי בדים” – בתוך הסטודיו והמפעל של דורין

אורי להבי הוא דור שני למותג דניאלה להבי, שאותו הקימה אמו, דניאלה. בעשור האחרון הפך בית האופנה לאחד המוכרים והמוערכים בישראל, שילוב של אומנות, פונקציונאליות ויוקרה שנדירים בישראל. הביקור בסטודיו של המותג יספק לא רק הצצה אל מאחורי הקלעים של מותג התיקים והנעליים המצליח של דניאלה להבי אלא גם יעלה שאלות הנוגעות ליוקרה בעידן הנוכחי, אומנות ויצירה מקומית, ואיך אפשר לנסח דיאנאיי עם ערכים כמו של המותג בעולם משתנה ועם קהל לקוחות נאמן שזוכר את ימיו הראשונים של המותג.

הסיפור של דניאלה להבי ושל אורי להבי:

בעידן של רשתות חברתיות, אימג׳ים שנפוצים לכל עבר ומראות בולטים ומוגזמים – שמור מקום של כבוד לסטייליסט, שהפך ממקצוע שולי בתעשיית האופנה לתפקיד מפתח בתקשורת שבין המעצב לקהל. אבל מה תפקידו של הסטייליסט? איך הוא מתווך בין הסטודיו לקהל הרחב? מה בינו ובין הכוחות הכלכליים שעומדים מאחורי מנהלי שיווק, פרסום ויחסי ציבור, והאם הוא אומן בפני עצמו? במפגש עם גדעון אוברזון, שמעולם לא השתמש בסטייליסט, למעיין גולדמן, סטייליסטית שבשנים האחרונות פנתה לאפיקים אקדמיים יותר, נבחן את כל השאלות האלה וננסה לעמוד על מקומו של הסטייליסט בעידן הפכפך, חד ממדי וטעון כמו זה שלנו.

מי שרואה את התכשיטים של גיל זוהר מרגיש את הכישוף: עבודת אומנות מוקפדת, קולות מעבר, תחושות של תקופות היסטוריות וכוח טרנספורמטיבי שמעניק לתכשיטים מטען גדול יותר מסך מרכיביהן. בשיחה עם זוהר ננסה לעמוד על כוחם של תכשיטים, על הקשר שלה לתקופות היסטוריות, לאומנות שכרוכה בהם ולערך הסימבולי, החומרי והכספי שעומד מאחוריהם.

מיכל חלבין תחשוף את קהל סדרת אובססוריז 2 לתהליך העבודה שלה בעשיית סדרות אישיות. היא תספר מהם המרכיבים שהיא משתמשת בהם ליצירת הדימוי ומהם מקורות ההשראה שלה.
חלבין תשתף אותנו גם בסדרות המסחריות בהם עבדה עם מעצב אופנה מהמובילים בתחום שהתאהב ביצירותיה.

מיכל חלבין מצלמת בקביעות למגזינים המובילים בעולם, דוגמת הניו יורק טיימס, ניו יורקר, לה מונד ועוד ובין לקוחותיה המסחריים נמצאים שידורי קשת, אלנבי בית קונספטים, סמסונג, חוות רונית, אבסולוט ובית האופנה Dior. עבודות אחרונות פורסמו ב :ArtForum  American Photo, NY Times Magazine   NY Arts Magazine , PDN Magazine , The New Yorker, Vogue Italy.

הרצאתה של ד”ר לי-בת נלסון
הדפסת תלת ממד פותחת אפשרויות שלא היו קיימות קודם בעיצוב בכלל ובאופנה בפרט. הטכנולוגיה נותנת דרור ליצירתיות של המעצב ומאפשרת התאמה אישית של כל פריט ופריט לצרכן הספציפי. מאידך גיסא, לעיתים הקלות (הבלתי נסבלת?) של פרטים ועיצובים סבוכים מושכת את המעצב לעומס רק כי אפשר (ובקלות).

איך אפשר להשתמש בטכנולוגיה בשרות האסתטיקה, הפונקציונליות וגם המסר של הפריט והמעצב מבלי להיגרר למצות את הווירטואוזיות שלו? בהרצאה זו נראה איך הדפסת תלת ממד משרתת את עולם האופנה החל מעיצובים קלאסיים ועד יצירות עכשוויות פורצות דרך וננסה לענות על השאלה האם הטכנולוגיה משנה בהכרח את האמירה.

הרצאתה של מעצבת האופנה דנית פלג:
“איך הדפסתי בגדים בתלת-מימד מהבית?”
בגדים שניתנים להורדה ולהדפסה, עשויים להגיע לארון שלנו מוקדם משחשבנו. מה שהתחיל כפרויקט הגמר של מעצבת האופנה דנית פלג, הפך לקולקציה של עיצובים שהודפסו במדפסות תלת מימד ביתיות, בעלי כוח וגמישות ללבוש יומיומי. “אופנה היא דבר פיזי מאוד”, היא אומרת. “אני תוהה איך ייראה העולם שלנו כשהבגדים שלנו יהיו דיגיטליים”.

תפקידו של הבגד, מעבר לכיסוי הגוף במשחקים של גילוי והצנעה או הגנה מפני נזקי השמש ומזג האוויר, הוא בסימון ובהגדרת זהות הסובייקט העוטה אותו. חקר תולדות הלבוש והאופנה מוכיח את כוחו של בגד ביצירת נרטיב שהקשריו רחבים: תרבותיים, סוציולוגים, והיסטוריים, שמאפשרים לא רק פענוח זהות מגדרית ומינית של בעליו אלא מעניקים לנו מידע על מוצאו הגיאוגרפי, לאומיותו ועמדותיו הפוליטיות הודות לשפת הבגד והסמלים שהבגד עוטה עליו. הטקסטילים מעידים על היותו עירוני או כפרי, מתארים את עיסוקיו ואורחות חייו של הלובש, ואילו הסמלים שעל גבי הבגד יקלו בזיהוי ושיוכו המעמדי-חברתי ומצבו הכלכלי, כמו גם יתארו את עמדותיו ונטיותיו הפוליטיות. נושא ההרצאה יבחן מקרים מתוך ההיסטוריה המערבית שבהם הלבוש נטען בתכנים ומסרים פוליטיים-חברתיים בעיתות של שלום ובעיתות מלחמה. ההרצאה תתמקד בין היתר גם באופני הלבוש ברחוב הארצישראלי, שכייצור כלאיים בין הגלותי למקומי, מושפע מהזיקות ומהתמורות המתרחשים באופנה המערבית.

ענבל פינטו היא מהיוצרים הטוטליים הנדירים הנראים בתרבות בכלל ובמחול בפרט. רעיון היצירה-הכוללת נוסח בתחום האופרה במאה ה-19 ומעטים מאמצים אותו כיום. פינטו היא אשת אשכולות שניחנה ביכולות לגעת בכל אחד מהאספקטים של יצירות המחול בעלות הגוון הייחודי שהגיעה אליו בשיתוף עם אבשלום פולק.

ענבל פינטו בוחרת את המוזיקה, מעצבת את התפאורה ומעצבת תלבושות. נושא עיצוב תלבושות בתחום המחול קיבל עצמאות מסוימת וכן אופנות משלו, אך במקרה זה נוצר מרחב עשייה מקורי, עם כתב יד הנע ונד ובודק אפשרויות וביטויים ויזואליים שונים.

יצירותיה, לעיתים תיאטרליות לעיתים רזות ומונוכרומטיות, בונות דימויים מרתקים בתנועה. ניגע בכמה מהיצירות, נתבונן בקטעים נבחרים ונדון בשיח בין המרכיבים השונים של היצירה בדגש על עיצוב התלבושות.

ההרצאה מפנה את הזרקור אל מעצב האופנה המודרני, אחת הדמויות היוצרות החשובות במאה ה-21, שעומדת מאחורי תעשייה שמוערכת כיום בכ-3 טריליון דולרים. מיהו בעצם מעצב האופנה, מה היו הרגעים החשובים בהתפתחות שלו, והאם דור המעצבים החדש, שעל נציגיו אפשר למנות את הגיאורגי דמנה גווסליה והרוסי גושה רובצ’ינסקי, מנבאים מהפכה חדשה באופנה שנפתחת ממזרח? וגם – איך הגל החדש של המעצבים העכשוויים מבטא את המאבק בין גבוה לנמוך באמצעות אופנת ספורט ושימוש במותגים נוסח DHL?

ערב פתיחה חגיגי בחסות בית האופנה גדעון אוברזון

שרשרת פנינים, כובע, כפפות. חליפת שלושה חלקים. האם אלה בבחינת חפצים שקופים כשמדובר בסופרים? האם עלינו תמיד לראות מעבר להם?  מדוע לכל הרוחות וירג’ינה וולף היתה עסוקה  בכובעים והאם חליפות תפורות היטב כאלה שלבש פ. סקוט פיצ’גרלד אמורות להיות שקופות בעינינו, כאותו צבע לבן הנדמה כלא צבע? והאין זה, בסופו של דבר, טעם רע לעסוק בזוטות שכאלה?

הדיון יעסוק בהשתקפותם של בגדים ביצירות ספרותיות, בדמותם ותדמיתם של סופרים והמעברים החמקמקים בין בגדים כייצוג של זמן ומקום לבגדים כביטוי נפשי ובסופו של דבר לבוש ספרותי כייצוג של הגוף, הדבר שאין לחמוק ממנו אך אולי ניתן להתל בו לרגעים.