הזוהר, הפנטזיה והאיכות שמייצרים במפעל בתל-אביב מדברים כולם בשפה מקומית. ההשראה לבגדים של פרנקפורט מקורה בייחוד של ישראל: חיי הלילה, המשפחה, החברים, הקשיים ושמחת העשייה במפעל. אפילו המוטו “מעוצב ומיוצר בתל אביב” הוא חלק מטביעת היד של המעצבת, ואיתה ננסה להבין מחדש מהו ייצור מקומי, איך מתחרים בשוק רווי ובאופנה מהירה, ומה הן ההשראות המקומיות שממשכיות להפעיל את המותג ואת המעצבת שמאחוריו.

 קולקציית “קריעת העורב” סתיו 2018

דורין מתוך “סיפורי בדים” – בתוך הסטודיו והמפעל של דורין

אורי להבי הוא דור שני למותג דניאלה להבי, שאותו הקימה אמו, דניאלה. בעשור האחרון הפך בית האופנה לאחד המוכרים והמוערכים בישראל, שילוב של אומנות, פונקציונאליות ויוקרה שנדירים בישראל. הביקור בסטודיו של המותג יספק לא רק הצצה אל מאחורי הקלעים של מותג התיקים והנעליים המצליח של דניאלה להבי אלא גם יעלה שאלות הנוגעות ליוקרה בעידן הנוכחי, אומנות ויצירה מקומית, ואיך אפשר לנסח דיאנאיי עם ערכים כמו של המותג בעולם משתנה ועם קהל לקוחות נאמן שזוכר את ימיו הראשונים של המותג.

הסיפור של דניאלה להבי ושל אורי להבי:

ההרצאה מפנה את הזרקור אל מעצב האופנה המודרני, אחת הדמויות היוצרות החשובות במאה ה-21, שעומדת מאחורי תעשייה שמוערכת כיום בכ-3 טריליון דולרים. מיהו בעצם מעצב האופנה, מה היו הרגעים החשובים בהתפתחות שלו, והאם דור המעצבים החדש, שעל נציגיו אפשר למנות את הגיאורגי דמנה גווסליה והרוסי גושה רובצ’ינסקי, מנבאים מהפכה חדשה באופנה שנפתחת ממזרח? וגם – איך הגל החדש של המעצבים העכשוויים מבטא את המאבק בין גבוה לנמוך באמצעות אופנת ספורט ושימוש במותגים נוסח DHL?

ערב פתיחה חגיגי בחסות בית האופנה גדעון אוברזון

שרשרת פנינים, כובע, כפפות. חליפת שלושה חלקים. האם אלה בבחינת חפצים שקופים כשמדובר בסופרים? האם עלינו תמיד לראות מעבר להם?  מדוע לכל הרוחות וירג’ינה וולף היתה עסוקה  בכובעים והאם חליפות תפורות היטב כאלה שלבש פ. סקוט פיצ’גרלד אמורות להיות שקופות בעינינו, כאותו צבע לבן הנדמה כלא צבע? והאין זה, בסופו של דבר, טעם רע לעסוק בזוטות שכאלה?

הדיון יעסוק בהשתקפותם של בגדים ביצירות ספרותיות, בדמותם ותדמיתם של סופרים והמעברים החמקמקים בין בגדים כייצוג של זמן ומקום לבגדים כביטוי נפשי ובסופו של דבר לבוש ספרותי כייצוג של הגוף, הדבר שאין לחמוק ממנו אך אולי ניתן להתל בו לרגעים.